כולנו מכירים את דבורי הדבש אך אך מעטים יודעים שרב הדבורים בארץ ובעולם הן דבורים יחידאיות. למעלה מ-1,100 מינים שונים של דבורים יחידאיות חיים בישראל, מתוך כ-20 אלף מינים בעולם כולו. דבורים אלו אינן מקיימות חיים קהילתיים, כדבורי הדבש, הן אינן חיות בכוורות ולא מייצרות דבש או משרתות מלכה. הסיכוי שהן תעקוצנה או תהיינה תוקפניות הוא קטן ביותר.
לדבורי בר תפקיד חיוני בהאבקת פרחים בשטחים טבעיים. חלק מהדבורים הן "כוללניות" – אין להן העדפה מסוימת למין צמח כזה או אחר, אך חלקן "מתמחות" – הן תאסופנה אבקה רק ממין בודד או ממשפחה של מיני צמחים, ואגב כך תגרומנה להפריה וליצירת הזרע שיבטיח את המשכיות הצמח גם בשנה הבאה. על כל שלושה מיני צמחים בטבע הישראלי, יש מין אחד של דבורי בר! קו-האבולוציה, יחסי הגומלין ארוכי השנים בין דבורים ובין הצמחים שהן מאביקות, גרמו להתאמה מבנית והתנהגותית מדויקת בניהם, המבטיחה תהליך האבקה יעיל שמסתיים בהפריית הצמח.





היכן דבורים אלו מקננות
הדבורה הנקבה בונה קן קטן במחילות באדמה, בגבעולים יבשים וחלולים, בקונכיות או בגזעי עצים, ומאכלסת אותו לבדה. הקן מחולק לכמה תאים, הממולאים בצוף ובאבקת פרחים מהצמחיה המקומית. הדבורה קובעת את מין הביצה אותה היא מטילה - לרוב תתחיל בהטלת ביצים מהם יבקעו נקבות, ותסיים ב-1-3 ביצים מהם יבקעו זכרים, כך שהזכרים יבקעו ויצאו לאויר העולם ראשונים. ביצה אחת מוטלת בכל תא, מחיצה מבוץ או עלים חוצצת בין תא לתא ובסיום אוטמת הנקבה את הקן. כאשר הביצים תבקענה, הזחלים יזונו מהצוף והאבקה הנמצאים בתא בו בקעו. שם ישארו עד הגעתם לבגרות, ואז יגיחו מהקן לשם הזדווגות, וחוזר חלילה…
כיצד תעזרו לדבורי הבר
דאגו למגוון צמחיה עשירה בצוף ובאבקה:
רב הדבורים היחידאיות פעילות מתחילת האביב (אמצע פברואר) ועד לתחילת הקיץ (מאי), אך מספר מינים פעילים עד לסוף הסתיו. לאורך כל התקופה הדבורים צריכות גישה למקורות מגוונים של צמחי צוף ואבקה, הפורחים בזמנים שונים. צמחיה טבעית מקומית, שאינה זקוקה לטיפול והשקייה וצמחים הפורחים לתקופות ארוכות הם בחירה טובה ביותר לצורך זה.
דאגו למקומות קינון לדבורי הבר היחידאיות:
בניגוד לדבורי הדבש החיות לרוב בכוורות, דבורים אלו מקננות לבדן בחורים קטנים באדמה חשופה, בענפים חלולים או בגזעי עץ ישנים.
דאגו למקם מלונות דבורים עם ענפים חלולים וגושי עץ עם חורים במגוון קטרים. השאירו חלקת צמחים יבשים מהעונה הקודמת וגזמו רק את חלקם העליון, כך תאפשרו קינון לדבורים הקודחות בגבעולים. גם קונכיות ריקות של שבלולים יעודדו קינון של דבורים מסוימות. השאירו קרקע חשופה ותחוחה (מפוררת) בפינה החשופה חלקית לשמש, בגינה שלכם או אפילו בתוך עציץ גדול.
הימנעו משימוש בחומרי הדברה:
הימנעו משימוש בקוטלי חרקים ובחומרי הדברה! הזהרו במיוחד משימוש במוצרים המכילים ניאוניקוטינים, כמו חומרי ריסוס נגד עשבים, קונפידור לעצי פרי, ריסוסים לורדים בגינה וכו'. חומרים אלו נכנסים למערכת ההזנה של הצמח, מגיעים אל הצוף והאבקה וגורמים להרעלה של חרקים מאביקים זמן רב לאחר השימוש בהם.
צילומים: אבירם בר, רותם מלר, ניר נבות, גידי פיזנטי






מלונות לדבורי בר
בניית מלונות דבורים היא דרך מצוינת להרחבת אזורי הקינון של דבורי בר יחידאיות. המלונות מאפשרים לדבורי הבר, שאזורי הקינון שלהן הולכים ומצטמצמים עקב הפיתוח המואץ והרס השטחים הפתוחים, להתרבות בבטחה ולהגדיל את האוכלוסייה המקומית.
כמו כן, המלונות מאפשרים לנו לעקוב ולצפות בדבורי הבר החיות בסביבתנו.
עיצוב מלון הדבורים:
קוטר החורים: קוטר החורים הוא משמעותי ביותר לאכלוס המלון על ידי הדבורים. גודל הגוף של המינים השונים מגוון, ולכן כדאי ליצור חורים במגוון גדלים.
הקוטר האידיאלי הוא בין 3-12 מ״מ, כאשר רוב הדבורים יעדיפו חללים בקוטר של בין 7-10 מ״מ
עומק החורים: ככל שחור הקינון עמוק יותר, כך מספר התאים הפנימיים אותן יוצרת הדבורה, יהיו גדול יותר.
כשקודחים עם מקדחה, לא קל ליצור חורים עמוקים, בייחוד בקטרים נמוכים. עומק החורים צריך להיות לפחות 50 מ״מ, אבל רצוי לשאוף לקדוח חורים עמוקים ככל האפשר, רצוי בעומק של 100-200 מ״מ, אך יש לדאוג תמיד להשאיר ׳קיר׳ אחורי, ולא ליצור חורים עוברים מצד לצד.
הגנה מפני מזג האוויר: רצוי להוסיף למבנה גג, כדי להגן עליו מפגעי מזג האוויר. גג משופע הבולט מעבר לשפת המבנה - יעשה את העבודה.
גודל: ׳מלונות׳ גדולים יכולים אמנם לאכלס דבורים רבות, אך הם עלולים למשוך אליהם טפילים שונים ו"דבורי קוקייה". עדיף ליצור מספר מלונות קטנים יותר, ולפזר אותם במקומות שונים.
מיקום המלון:
רצוי להפנות את צידו הפתוח של המלון לכיוון מזרח - הדבורים תהננה מחום השמש הנעים בשעות הבוקר. חשיפה ישירה לשמש אחר הצהריים לא רצויה.
רצוי למקם את המלון בצל - להימנע מחימום יתר.
המלון צריך להיות ממוקם במקום מוגן ויבש - למנוע ככל הניתן רטיבות וגשם.
הניחו את המלון בצורה יציבה ובטוחה - כדי שהרוח לא תפיל אותו.
הניחו את המלון במקום ובגובה בו תוכלו לצפות בו - ובדקו שאין צמחיה החוסמת את הפתחים.
שמירה על היגיינה וניקיון:
דבורי הבר חוזרות לעיתים קרובות לקנן במקום בו הגיחו לעולם. כמו-כן, הדבורים נמשכות לריח הקן בו קננו דבורים בעבר. מכיוון שכך, הסיכוי שהדבורים תשובנה לקנן במלונות בהן קיננו בעבר דבורים, הוא גדול. לאורך זמן, חורי הקינון עלולים להיפגע מאקריות, נבגי פטריות וחיידקים, שיכולים לפגוע בהצלחת התפתחות הדורות הבאים.
כדי לשמור על היגיינה טובה במלון הדבורים שלכם, ניתן להכניס לחורים גלילי קרטון או קשי נייר בגודל מתאים, כך שאפשר להוציאם ולהחליפם בסוף העונה; או להשתמש במנקי מקטרות ומים ולנקות בזהירות את החורים שאינם חתומים, בסוף החורף, לקראת תחילת עונת הקינון הבאה.
קראו עוד על מקומות קינון לדבורי בר:
מקורות:
-
Creating a heaven for Native Bees / by Kit Prendergast