אז מהי בעצם דבוראות בת קיימא?
אנו אוהבים את הדבורים ומשתאים לנוכח מורכבות עולמן. אנחנו אוהבים את הרוך והעדינות שלהן, את העוצמה שלהן, מתבוננים בהן בהערצה ופליאה. ככל שמעמיקים לבחון את הדבורים, מבינים עד כמה אפשר עוד ללמוד מהחיות הנהדרות האלו.
הדבורים נהדרות ומסתוריות ואורחות חייהן מסעירים. אנחנו עוקבים אחר דבורה העוברת מפרח אל פרח, מלקטת צוף, אבקת פרחים, מים או שרף עצים. לאחר מכן, היא שבה אל ביתה, מביאה אל אמה, אחיותיה ואחיה את הריחות והטעמים המובחרים של עולם הטבע, את העסיס המתוק של העצים והשיחים. ביתה נחבא בנקיק הסלע, בגזע העץ או בתקרת מערה - בית רוטט ופועם כמו לב ענק או כמו רחם – חם ושמור ומוגן, מתרחב ומתכווץ בתנועת נשימה איטית שאינה נפסקת, בתיאום מדוייק עם העולם שמחוץ לו, עם עונות השנה ואיתני הטבע – השמש, הרוח, החום והקור, הגשם והיובש – כל אלו מהדהדים לתוך חיי הכוורת ומשאירים בה סימן.
הכוורת רוחשת, עשרות אלפי פרטים משתנים ונעים ללא הרף, יוצאים ונכנסים בה, נולדים ומתים ללא הפסקה, כמו גוף בעל עשרות אלפי זרועות חשות ומרגישות, תרות את העולם ומוצאות בו את כל שהיא זקוקה לו. לא רק דבורים, אלא גם אלפי יצורים שונים חיים בה – פטריות, נגיפים וחיידקים, חרקים שונים – אקריות, נמלים, חיפושיות, עשים, עכבישים, רכיכות ולטאות, וגם יונקים – כולם חיים בסביבת הכוורת ומקיימים בה שיחה חיה. חיים.
הדבורים קוראות לנו לצאת אל הטבע, לנשום ולרחרח את האויר. בתנועה מהירה והחלטית הן עוזבות שוב את ביתן המוגן – לעולם מוכר אך משתנה תדיר. מספרות לנו על החיים שם, בחוץ, על העצים והשיחים, על העשבים ופרחי שדה. מלפני עלות השמש ועד אחרי שקיעתה - הדבורים יוצאות ונכנסות בה, בכוורת, מביאות אליה שפע כל טוב, מנקות ומסדרות, עוטפות, משפצות ומתאימות, מחברות ומדביקות, מייצרות עוד ועוד קירות ותאים, אוגרות מזון, מלחחות ומייבשות, מקררות ומחממות, מאכילות ומטפלות באחיהן ובמלכתן.
דבורי הדבש הן חלק בלתי נפרד מעולמנו, וקיומנו שזור בקיומן משחר ההיסטוריה. הדבורים מאביקות ומפרות חלק נכבד מהצמחים שאנחנו אוכלים וקשה לתאר את חיינו בעידן המודרני, ללא דבורים.
צמחיה צופנית
צמחיה צופנית ועשירה בפולן (אבקת פרחים), מגוונת ופורחת על פני כל תקופות השנה, חיונית לא רק לדבורי הדבש, אלא גם לדבורי הבר ולחרקים אחרים, שמזונם מבוסס על צוף ואבקה.
בצילום: צמחיה צופנית מגוונת, בגינתה של לימור ברמות השבים
גישת הדבוראות בת הקיימא, הלכה למעשה:
לכאורה, כל התערבות בעולמם של הדבורים, אפילו הצבתה של כוורת, היא מעשה המעדיף פעולה אחת על פני אחרת וקשה לגדל דבורים מבלי להשפיע באופן כזה או אחר, עליהן או על סביבתן. לא תמיד אנו מודעים ולא תמיד אנחנו יכולים לדעת את טיב ההשפעה שיש לבחירות שלנו ולמעשים שלנו על הסביבה המקיפה אותנו, אך אנו מנסים לגדל דבורים תוך הקשבה לדרכן הטבעית ולצרכיהן, ולהתערב פחות, עד כמה שניתן.
נהוג לומר שכמספר הדבוראים כך מספר הדרכים לגדל דבורים. גם דרכינו בדבוראות בת הקיימא אינה אחת. קל להגדיר אותה על דרך השלילה - אנו מנסים שלא לפגוע, לא לנצל ולא לחמוס את הדבורים אך איננו יכולים להגיד שאנו מצליחים תמיד. דבוראות בת קיימא אינה תורה אחת, אין בה חוקים ברורים, מותר ואסור, ובכל זאת ישנם מספר הנחות יסוד וכללים שמשקפים את תפיסתנו ואנו משתדלים לקיימם:
-
אנו מכבדים את טבע הדבורים - הנחיל כולו על מרכיביו נחשב כיחידה אחת שלמה – הדבורית, ואנו עושים הכל על מנת שלא לפגוע בשלמות זאת.
-
נתערב כמה שפחות בחיי הדבורים עד לרמה המינימלית ביותר האפשרית לנו.
-
נמנע עד כמה שאפשר מחדירה למרחב המחיה בו הדבורים מגדלות את הדבורים הצעירות (קומת הקן) ונעשה זאת רק כאשר הפעולה נחוצה לטובת הדבורית.
-
נאפשר לדבורית להתפתח ולהתרבות בכוחות עצמה תוך שהיא ניזונה מהדבש שהיא עצמה אוגרת.
-
אנו מאמינים בחוכמתה של הדבורה וביכולתה, בת מאות מליוני השנים, להסתגל לתנאים הסובבים אותה ולכן נמנע משימוש בחומרים המזיקים לסביבה המחלישים את הדבורית, כגון תרופות שונות ורעלים - כך נאפשר לדבורית לשמור על איזון בכוחות עצמה.
-
אנחנו אוהבים דבש, אך תמיד ניטול דבש בכמות שאינה פוגעת במארג העדין המתקיים בכוורת.
-
נאכיל את הדבורים רק במקרים קיצוניים, כמו סכנה למוות מרעב, תמיד בדבש ולא בסוכר.
-
נמנע מריבוי מלכות בתנאים מלאכותיים ומהזרעה מלאכותית.
-
נעדיף תמיד פתרונות פיזיים ומכניים, על פני שימוש בחומרים כלשהם בכוורת.
הגישות השונות בדבוראות
הגישה התעשייתית-קונבנציונלית
כיום, רוב רובן של דבורי הדבש מוחזקות בידי האדם למטרות מסחריות - חקלאיות. יותר ממיליון כוורות קיימות בעולם, רתומות לתעשיית ההאבקה ויצירת הדבש. במדינות המתועשות הדבורים משמשות להאבקת 30-40% מגידולי השדה וגידולי הפרי, כאשר חלק נכבד מגידולים אלו הם חד-זניים, כלומר גידול יחיד על פני שטחים עצומים. סוג זה של חקלאות פוגע בבריאות הדבורים הזקוקות לרב גוניות של מקורות מזון ושרף. כוורות הדבורים משונעות ממקום למקום, לעיתים למרחקים של מאות קילומטרים, על מנת להאביק גידולים שונים בעונות שונות. כך נפגעת בריאותן ואורחות חייהן משתבשים.
כדי לנצל באופן באופן מירבי את יכולת ההאבקה שלהן ולהגדיל את תנובת הדבש הדבוראים הקונבנציונליים נוקטים בשלל שיטות - הדבש נלקח ברובו מהדבורים והן מוזנות דרך קבע בתמיסת סוכר, הכוורת מטופלת בתרופות וכימיקלים שונים על מנת להתמודד עם מחלות שמקורן בניצול האינטנסיבי. על מנת להבטיח ייצור מקסימלי ולדכא את יצר ההתנחלות הטבעי של הדבורים, מלכות הדבורים מגודלות ומוזרעות בתנאי מעבדה, המגוון הגנטי של הדבורים מצטמצם ואפשרויות התאמת הדבורית לתנאי הסביבה המשתנים - מקורות מזון, עמידות למחלות שונות וכימיקלים שונים - מצטמצמות. מדי שנה הורגים הדבוראים את המלכה בכוורת ומחליפים אותה במלכה צעירה, על מנת להבטיח הספק הטלה מירבי.
בשונה מהגישה התעשיתית-קונבנציונלית, קיימות גישות התומכות בגידול דבורי דבש תוך שימת דגש על צרכי הדבורים, לצד צרכי האדם:
דבוראות אורגנית
בדבוראות אורגנית מגדלים דבורים לצרכי האבקה וייצור דבש ללא רעלים וכימיקלים רעילים, כפי שנהוג בחקלאות האורגנית. אין זה אומר דווקא שהיא לטובת הדבורים, אלא שהחומרים בהם משתמשים לטיפול בדבורים הם ממקור אורגני ושהמזון אותו אוספות הדבורים (צוף ופולן) הוא ברובו ממקור אורגני. עדיין, בדבוראות אורגנית מאכילים את הדבורים במי סוכר אך משתמשים בתחליפים אורגניים לטיפול המסחרי, כגון חומצות אורגניות ותמציות שונות לטיפול באקרית הוורואה. בישראל, קשה מאד לגדל דבורים באופן אורגני מכיוון ששטחה של המדינה קטן ושטחי החקלאות האורגנית גובלים, בדרך כלל, בשטחים מעובדים בכימיקלים האסורים בחקלאות האורגנית. הדבורים עצמן עפות לעיתים מספר קילומטרים כדי למצוא מקורות מזון ולא ניתן להבטיח שהן לא תתקלנה באזורים מרוססים או מעובדים.
דבוראות ביו-דינאמית
הגישה הביו-דינאמית מבוססת על כיבוד אורח חייה ודרכיה הטבעיות של דבורת הדבש ללא פגיעה במארג הכוורת, תוך שמירה על שלמות הדבורית. הגישה מכוונת לקידום בריאות הדבורים על ידי הפחתה של גורמי הלחץ המופעלים עליהן, ומאפשרת להן להתפתח לפי דרכן.
לדבורים החופש לבנות חלות טבעיות, והתנחלות הדבורים באביב היא הדרך היחידה לריבוי הדבורית. המלכה משוטטת באופן חופשי בכל חלקי הכוורת. נטילת הדבש נעשית באביב בלבד ומוגבלת ללא יותר מ-20% מכמות הדבש. הדבש הנותר נשאר לשימוש הדבורים. השימוש בחומרי הדברה ובאנטיביוטיקה אסור, אך השימוש בחומצות אורגניות טבעיות, כמו חומצה פורמית וחומצה אוקסלית, מותר לשם התמודדות עם מזיקים ומחלות.
גידול דבורים ללא טיפול
גידול דבורים ללא טיפול (Treatment-Free Beekeeping) היא גישה המאפשרת לדבורים חיים בכוורת ללא התערבות טיפולית כלשהי, במטרה לחזק את יכולת ההתמודדות הטבעית של הדבורים עם תנאי הסביבה השונים (טפילים, מחלות, כימיקלים ומקורות מזון). גישה זאת סומכת על יכולתן של הדבורים להתפתח בהצלחה, כפי שעשו זאת במאות מיליוני השנים האחרונות, למול תנאי סביבה שונים ומשתנים.
בגידול דבורים ללא טיפול מעדיפים דבורים מקומיות, החשופות דורות לתנאי סביבה מקומית, ומניחים לדבוריות חלשות לחיות את חייהן ואף למות. בדרך זאת שורדות הדבוריות החזקות ומהן מעמידים את הדור הבא. דבוראות ללא טיפול משתמשת במודלים שונים על מנת לחקות את התנאים המקוריים אותם היו בוחרות הדבורים בעצמן. בנוסף - בעזרת אמצעים מכניים, ולא כימיים, מתמודדים עם טפילים ומחלות וכך נמנעים משימוש כולל בחומרים המשבשים את האיזון בכוורת.
גידול דבורים ללא התערבות כלשהי
גישה המאפשרת לדבורים לחיות את חייהן, ללא כל התערבות. זה אינו "גידול" במובן המקובל, אלא מתן חופש לדבורים לחיות את חייהן בבית שבחרו לעצמן או שמכינים עבורן, מתוך אהבה לדבורים והבנת חשיבותן לעולם. כך מעודדים נוכחות דבורים באזור, למען תמיכה באוכלוסיית הדבורים והעשרת המגוון הביולוגי המקומי. סביבה עשירה בדבורים היא סביבה חיה, עשירה ובריאה יותר. המגוון הביולוגי מתרחב בסביבה זאת והצמחיה הופכת עשירה יותר. אנשים רבים שמחים להציב כוורת בחצר ביתם או בשטחים אחרים, לא על מנת להפיק ממנה תועלת, אלא פשוט בשביל הדבורים. ישנם סוגים רבים של מיכלים היכולים לשמש בית לדבורים - מכוורת ארוגה קש ועד לכוורת לנגסטרות' מסחרית, עם או בלי חלונות לצפיה בדבורית. חביות יין, גזעי עצים חלולים או ארגזי תחמושת ישנים, כל אלו יכולים לשמש בית עבור דבורי הדבש.
דבוראות עירונית
דבוראות עירונית אינה גישת טיפול בדבורים אלא דרך לגדל דבורים תוך ניצול שפע מקורות המזון לדבורים הקיימים בעיר. באזורים עירוניים קיים שפע של עצים צופניים, שיחים ופרחים, וקיימים מקורות מים רבים, לאורך כל ימות השנה. לעומת זאת, באזורים חקלאיים קיימת תחרות רבה על מקורות המזון בין כוורות תעשיתיות ורבים מהגידולים אינם יכולים לשמש מקורות מזון לדבורים בשל אופיים. ברוב השטחים החקלאיים משתמשים בריסוסים וכימיקלים הפוגעים קשות באוכלוסיית הדבורים ואילו הריסוס בצמחיית הנוי העירונית כמעט ולא קיים. דבוראים עירוניים מניחים כוורות על גגות בתים, מרפסות ומבנים נטושים וכן בחצרות הבתים. בערים רבות בעולם הרשויות תומכות בגידול דבורים עירוני, אך לצערנו ישראל מפגרת בתחום זה, והוא כמעט שאינו מקובל או נתמך על ידי העיריות והמועצות השונות, בין השאר בשל חוק הדבש שאינו מתיר הצבת כוורות בשטחי מגורים. למרות שהדבוראות העירונית היא אישית ופרטית, ועל פי רוב מושתת על עקרונות הקיימות, אין זה בהכרח אומר שכל המגדלים ישימו את טובת הדבורים לנגד עיניהם, וחלקם מגדלים דבורים בדרכים קונבנציונליות.
